בנק אוצר-החייל סניף החשמונאים נ' נוטרטצטיקלס רסרץ' גרופ בע"מ ואח'

החלטה

המבקש הוא נתבע מס' 3 בתביעה שהוגשה על ידי הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] נגד החברה הנתבעת מס' 1 [ להלן: "החברה" ] ונגד שני ערביה והם המבקש וחברה בשם יוביט בע"מ, שעניינה, כמו עניינה של החברה אינם נוגעים להחלטה זו.

תביעת הבנק הוגשה ב"סדר דין מקוצר"; בהחלטתי מיום 4.1.07 דחיתי את עתירת המבקש, במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו, למחיקת הכותרת הנ"ל מעל התביעה.

עוד אפשרתי בהחלטתי הנ"ל למבקש לקבל מהבנק מסמכים הדרושים לו, אם דרושים לו, לצורך הגנתו, אולם הוא לא המשיך בהליך הנ"ל ולא הפקיד את הסכומים שנקבעו על ידי כתנאי לקבלת המסמכים.

עניינה של החלטה זו הוא על כן בעתירתו האחרונה של המבקש, למתן רשות להתגונן כנגד התביעה.

לא מקובלת עלי עמדת הבנק בסיכומי טענותיו שעתירה זו נדונה על ידי במסגרת ההחלטה הקודמת וכי הוריתי למבקש להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת.

בסופה של ההחלטה נתתי אפשרות למבקש לתקן את בקשתו למתן רשות להתגונן, אם ירצה, לאחר קבלת המסמכים; מסתבר שהמבקש לא רצה וזאת זכותו ועל כן נותרה לדיון העתירה במסגרת בקשה זו כמות שהיא.

למבקש אין טענה של ממש כנגד גובה החוב [ ראה סעיף 5 לסיכומיי טענותיו ] בכפוף לטיעון, חסר ביסוס עובדתי, להבדל מסוים בין הסכום הנתבע [ -.782,000 ₪ ] ובין הסכום שהוא מכיר בו [ -.715,000 ₪ ] ואין בכך כדי להקנות הגנה בנושא זה.

גם יתר טענות המבקש נעדרות פרוט; יתכן והמבקש היה יכול לפרט יותר את טענותיו אילו היו בידיו המסמכים הדרושים, כפי טענותיו בשלב הקודם אולם אם ניתנה לו הזדמנות לקבל אותם ואם לא ניצל אותה, אין זה עניינו של בית המשפט או להבדיל, של הבנק.

בהעדר פירוט, דין טענותיו של המבקש על כך שסכומים שונים נגבו בדרכים שונות על ידי הבנק, להדחות [ סעיפים 7 עד 15 לסיכומיי טענות המבקש; ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ פד"י מב1 עמ' 721 בעמ' 722; ע"א 217/85 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ. בנק צפון אמריקה בע"מ, פד"י מג4 עמ' 614 בעמ' 615; ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' WARNER HOME VIDEO (U.K.) LTD. ׂפד"י מו2 עמ' 273 בעמ' 278; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י, מז5 עמ' 133 (להלן: "פס"ד רלפו") ; ע"א 592/89 אחים רייך (שדה אילן) בע"מ (בפירוק( ואח' נ. בנק ה מזרחי המאוחד בע"מ, "דינים" עליון מג 302; ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נט3 עמ' 41 (להלן: "פסק אלפי") ].

ממילא, מובן מאיליו בעיני שהבנק לא יגבה כספים מעבר לחוב הקיים ואם שולמו כספים על חשבן החוב, כתוצאה מפירעון של שיקים שהיו בידי הבנק, כפי טענת המבקש, הם יובאו בחשבון בסה"כ החוב.

מכל מקום, בטרם יינתן פסק דין לטובת הבנק יידרש הבנק על ידי להמציא פירוט לכספים שנגבו ולצורך כך אין צורך לתת רשות להתגונן.

גם הטענות לפיהן היה על הבנק לפנות ולגבות את החוב מהחברה קודם או ממפרק החברה אין בהן ממש.

שתי טענות ראויות לדיון; אמנם גם בהן אין פרוט כספי אולם הן "עקרוניות" יותר ואם יש בהן ממש, מהראוי לתת למבקש הגנה בגינן.

טענה אחת נוגעת לכך שהפיקדון אשר היה בידי הבנק להבטחת החוב, בסכום של

-.2,000,000 ₪, ואשר נגבה בסופו של יום על ידי הבנק, לא זוכה על ידי הבנק בריבית; ריבית זו יש להפחית מהחוב.

כמובן שגם לעניין זה צריך ויכול היה המבקש לקבל את מסמכי הפיקדון וההסכם הנוגע לו, ומכאן ניתן היה להגיע למסקנה ראויה וזאת לא עשה; ייתכן ועל פי שורת הדין, צריכה טענה זו להיות נמדדת באותה אמת מידה של אלו הקודמות, היינו להיות נדחית בהעדר פרוט הולם.

אולם, להבדיל מאותן טענות קודמות, ששם מדובר בפירעון של סכומים, שחזקה על הבנק שלא ייגבה פעמיים, הטענה דכאן, צריכה בירור לגופה.

הוא הדין לעניין הטענה בדבר כך שהריבית בה חויב החוב עלתה על זו המוסכמת.

אמנם אין בידי המבקש חישוב ריבית, לא שלו ולא של הבנק אולם סבור אני שבשלב זה, למרות הפירוט החסר, יש לעתים ומתקבלת טענה ממין זו, גם ללא פרוט חשבונאי, והוא כאשר המחלוקת אינה על עצם החישוב אלא על הנתונים לו [ ראה לעניין מתן רשות להתגונן במקרה של טענה לגובה חוב הריבית ללא חישובים מצד הנתבע: ע"א 105/89 קואופ אבן יהודה אגודה צרכנית שיתופית בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ, פד"י מה3 עמ' 585 ].